המעבר בין רעיון למציאות - וואי וואי איזה שער זה!

Updated: Dec 26, 2019

גדלתי בעין גדי, לא היה יום בלי בריכה.

ידעתי לשחות מעולה, קפצתי ראש בקלילות, אבל סלטה לאחור למים- לא העזתי. על הקרקע הייתי מתעמלת וסלטה לאחור היתה לגמרי באפשרויות שלי, אבל בקיבוץ הכי נמוך בעולם כולם קצת דולפינים, ונדמה היה לי שאני היחידה שלא מעזה לקפוץ כך אל הלא נודע.

זוכרת היטב את הרגע הזה עם עצמי, ילדה בת 7, עומדת על סף הבריכה, עם הגב למים, חדורת מוטיבציה אדירה, מכופפת את בירכי הרועדות, נדרכת, אומרת ״על החיים ועל המוות״ וקופצת לאחור.

בום. לא בטוחה אם היה זה הלב שלי שפעם בחזקה או אולי הראש ששפשף את סף הבריכה אבל הרגע הזה חרוט לי בגוף היטב - שילוב של כוח רצון אדיר ואומץ מהול בפחד…


בחודשיים האחרונים אנחנו מבשלים הקמת שותפות- חולמים, מתכננים, בוחשים, מדייקים, בונים תשתיות, מעגנים תפיסות… והנה הגיע הרגע לצאת לאור, להתממש, להתגלות -לעבור בשער ההגשמה - וואי וואי איזה שער זה!

כמה מתרחש ברגע המופלא הזה של המעבר מתכנון ליישום,

מזמן לנו שיעור גדול, כמו לעמוד על קרש הקפיצה, כל הגוף דרוך, עוד שנייה מתנתק ומזנק למים!

כבר 15 שנים אני חיה ונושמת את עולמות הפיתוח, מכירה את כל השלבים, את המודלים השונים של תהליכי עיצוב ויזמות, דוברת את השפה, נושמת את הMindset.

אני מכירה היטב את השער הזה, המעבר מהכוח אל הפועל, ואת המורכבות שבמעבר דרכו עבור כולם (כן, גם אצל יזמים מנוסים…)

היכולת לתרגם חשיבה למעשים, לעבור מתכנון לפעולה - מעלה הרבה חששות ומעצורים.

אני מדמיינת את זה כמו קירות וירטואלים שאנחנו אלופים בלבנות לעצמנו כדי לחסום אותנו מלהעז ולקחת את הצעד הבא קדימה אל המימוש במציאות. תפקידי כמנחה של תהליכי פיתוח ברגע הזה הוא לראות את הקירות האלו עולים ומתרוממים, להתבונן עליהם ביחד וללמד את אומנות המעבר דרך קירות.

אגב, את אומנות המעבר דרך קירות והקפיצה למים זכיתי ללמוד אצל אחד המורים הגדולים בתחום - יעקב הכט, המאסטר הגדול.


והנה עכשיו תורי, עומדת בשער הזה שבין תכנון להגשמה ואופס - הקירות האלה מתרוממים לנגד עיני!!!

ניצבת מולם, מישירה אליהם מבט, מעט מופתע, (אולי גם קצת מאוכזב? בכל זאת הייתי צריכה לצפות את זה מגיע…)

ואז נזכרת - כמה הזדמנות ללמידה ולגדילה יש ברגע העצמתי הזה!

לנגד עיני, מתגלים לי כל סודותי הכמוסים,

אלומות של אור מאירות כל מיני פינות חשוכות, פחדים, דעות, קבעונות, אמונות מגבילות…

כמה מחסומים ומעצורים יצרתי לעצמי ! ! !

סל של סיפורים מעולים על כל הסיבות של למה לא…

  1. למה לא עכשיו? (זה קל - כי ילדים ובית, כי עוד לא מספיק טובה, כי לא בטוחה שאני מוכנה, כי.. )

  2. למה לא את זה? (כי אולי זה לא היעוד? כי יש טובים ממני, כי זה כבר עשו לפני, כי…)

  3. למה לא עם אלו? (כי זה מאוד מפחיד להתחייב למישהו, כי אני לא בטוחה כמה ערך אני מביאה, כי צריך הרבה אומץ ליצור ביחד באמת…)

  4. למה לא ככה? (כי יש תמיד דרכים אחרות ואולי הן טובות יותר, כי מה אני יודעת על הדרך הזו? כי…)

  5. למה בכלל? (כי סך הכל נוח לי וטוב לי עכשיו, כי יצירה חדשה דורשת הרבה אנרגיה ותשומת לב, כי אין לי מושג באמת מה עומד לקרות שם…)

  6. למה זה לא בשבילי? (כי מה כבר יש לי לתת, כי בטח יש מלא יותר טובים ממני, כי אולי אכשל? כי איזה פחד זה לצאת לאור!!!)

ובעצם - למה לא להישאר באזור המוכר, איפה שיש וודאות, איפה שחמים ונעים רוב הזמן,

איפה שיש ידיעה ברורה של מה קורה עכשיו ומה יהיה מחר,

איפה שכל הסיפורים שלי לעצמי יושבים היטב עם המציאות הקיימת…

ובכל זאת - הנה אני, מזנקת מהמקפצה ישר למים, (אח איזה מים מרעננים!!!) מקימה שותפות חדשה, יוצאת לאור, ביחד עם שני שותפים מהממים שבא לי לשנות איתם ביחד עולמות.

אנחנו יודעים ללוות ארגונים ואנשים בתהליכי פיתוח וצמיחה,

עושים זאת עם המון שמחה, הקשבה, אומץ ומקצועיות.

מעניין אותנו בעיקר להיות מעורבים בתהליכים וארגונים שיש להם השפעה על הפריפריה, תהליכים שיוצרים שיתופי פעולה, שחותרים לחשיבה רב מערכתית, רב מגזרית, רב תרבותית, שנותנים מקום לחוזקות האנושיות והארגוניות.

תהליכים משני תפיסה ומשני מציאות.


אני יוצאת לדרך חדשה.

יד ביד עם החששות והפחדים שלי שכל פעם מגלים לי מחדש שאם אני קשובה אליהם הם מגלים לי בתוכי עוד כוחות ועצמות.

אמיצה מספיק כדי לשנות את המציאות שלי בעצמי,

יציבה ובטוחה מספיק כדי להתמודד עם חוסר וודאות

נועזת מספיק כדי ללכת בדרכים חדשות.

עכשיו.

 IDEAUP

רוצים לשמוע עוד? בואו נתחבר 

Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now