איש חכם אמר לי בשבוע שעבר: ״החיים, המציאות הזו, היא לא על מה שיש, אלא על מה שאפשר״.
למה לא כל שבוע חנוכה? אולי בכל שבוע, כמו חנוכה הזה, אוכל לפגוש 3 גיבורי השראה כאלו שנגעו בי , לימדו אותי שיעור חשוב וגרמו לי לחשוב
רעות המלכה. רעות למדה ועבדה בתחום הקולינארי, והיה לה חלום שתהיה לה מסעדה שלה. בדיוק קראתי בסוף שבוע ראיון עם שף מצליח וותיק בתחום שסיפר כיצד פעם היה פותח מסעדה חדשה עם 200 אלף שקל והיום גם 5 מליון לא מספיקים...אז רעות עשתה מהלך פורץ דרך ואמיץ: לקחה מרחב בו היו עד לפני דקה צעצועים וטיטולים פזורים, והפכה אותו למסעדה שלה. כן כן, הבית הפרטי שלה...מסעדת ״המלכה״ נפתחת נכון לעכשיו בימי חמישי בערב בלבד, בקיבוץ חנתון - עמק יזרעאל. ורעות שאוהבת לחדש ולהתחדש קיבלה עוד החלטה קצת לא הגיונית...שכל שבוע יהיה תפריט חדש...כן כן, כל יום ראשון היא פותחת בסיעור מוחות, מרחיבה את הדעת, בוחרת לה מנות חדשות ומלהיבות, מרכיבה תפריט, ושולחת לאנשים. ההגעה - בהזמנה בלבד. לפני שבוע קרן הודיעה לי - ״הזמנתי לנו 2 מקומות ״על הבר״ אצל רעות״...מגניב חשבתי לעצמי...ואכן נכנסים אליה הביתה, מרגישים הכי מסעדה-פאב שיש, וגם הכי בית שיש...שילוב מגניב בין השניים, תאורה נעימה, מוזיקה, אנשים...ומעבר ללבוא סתם למסעדה...אפשר לבחור (ואפשר שלא) בקצת אינטרקציה עם האורחים....והאוכל - מדהים! לא פחות ממדהים! מנות מפתיעות מטובלות בהרבה אהבה, שמחה ופינוק! ואין לי ספק שרעות המלכה עוד תגיע רחוק רחוק.
לרוץ על עננים. אדר ורונן שכנים וחברים, אנחנו שותפים לאותה קהילה במושב ולאורך השנים גם חברים לריצה. שניהם בסביבות אמצע שנות ה - 40, בעלי קריירה ועבודות טובות ומבטיחות.
מזה מספר שנים יש להם רעיון בראש, כל אחד בנפרד, שקשור לריצה, חו״ל וטיולים. הסבירות שמי מהם היה מקדם רעיון כזה או אחר בעצמו אני מניח (רק הנחה) נמוכה. אז כן זה לא סוד, שרעיון וחלום גדול ולפעמים רחוק מהמציאות העכשווית שלנו, טוב שיהיה לנו שותף אחד לפחות. 2-4 שותפים למיזם זה כנראה גודל אופטימאלי. אז הנה הם חברו אחד לשני עם החלום, זיקקו אותו, ועשו כבר את הצעד המשמעותי הראשון בנושא - טסו לסיור למידה והכנה ביוון. הם פינו לעצמם שבוע שלם מעבודה, משפחה ועוד מחוייבויות, וטסו כדי ללמוד כיצד ניתן לבנות חווית ריצה וטיול מדהימה בצפון יוון. תיחמו לעצמם מרחב גאוגרפי בצפון יוון, שכרו רכב, רצו כל יום בשבילים חדשים שהם גילו, ראיינו אנשים, רתמו שותפים מקומיים, כמובן התענגו על מסעדות מקומיות יוצאות דופן, ובעיקר היו בחדוות גילוי ענקית משותפת שפותחת בפניהם דרך חדשה בחיים. וואו!
ומכיוון שהרעיון המקורי היה שזה לא יהיה עוד טיול של חברים לחו״ל, אז הצעד הגדול הבא הוא - פיילוט. אז בחודש מאי הקרוב הם יוציאו לצפון יוון את קבוצת הרצים הראשונה שמתגבשת לה בימים אלו.
אז בין אם ריצה היא חלק משגרת חייכם ובין אם לא, אני ממליץ לקחת דקה ו - 20 שניות ולהתענג על הנופים, הטבע, הפסטורליה שעולה מהסרטון הקצר שהם ערכו מהביקור האחרון שלהם ביוון
מה הדרך המהירה ביותר להצלת חיים...? אופנובולנס כמובן...היה לי ביקור מרגש מאוד בשבוע שעבר ב״איחוד הצלה״, ארגון שעשה שינוי וטלטלה של ממש בתחום רפואת החירום בישראל ובעולם. הרעיון הונבט בסוף שנות ה - 80 על ידי מספר מתנדבים במד״א מהקהילה החרדית שלאחר שנתיים של התנדבות הבינו שהם ברוב המקרים לא באמת זוכים להציל חיים מכיוון שלאמבולנס רגיל לוקח לפחות 15 דקות ולעיתים גם 30 דקות להגיע לזירת אירוע בגלל פקקים ומרחקים ובמקרים מסויימים זה מאוחר מדי בכדי להציל חיים. הם פנו עם התסכול והרעיון שלהם לשינוי למנהל שלהם במד״א ונתקלו בגישה אטומה, דבר שהוביל אותם להקים את איחוד הצלה. כיום הארגון בעזרת רשת של 6000 מתנדבים בפריסה ארצית ותוך כדי שימוש ב - 1000 אופנועים בהם נוהגים המתנדבים, שיטה זו מאפשרת לארגון להגיע לכל קריאה ברמה הארצית בממוצע של 3 דקות (!!!), ובערים גדולות תוך דקה וחצי (!!!) דבר שעושה הבדל גדול מאוד במקרי קצה. כיום הם מטפלים ב - 1800 מקרים בחודש, ומאז הקמת הארגון כבר טיפלו וסייעו ל - 4 מליון איש (!!!). יש כאן סיפור מדהים של יזמות, של חדשנות, של תעוזה, של חתרנות ממוסדת. בכמה טחנות רוח הם היו צריכים להילחם כדי להגיע לאן שהגיע...כמה פרדיגמות וקבעונות הם שברו בעזרת מנטליות ודפוס התנהגות ש״לא רואה בעיניים״. פשוט פקמנים! וכשאני מספר על חווית הביקור למעין שותפתי היא מספרת לי על מקרה שקרה לשכן שלה ביישוב בגוש שגב שמתנדבי איחוד הצלה ממש הצילו את חייו לפני כשנה בגלל זמן התגובה הכל כך מהיר, פשוט מרגש!
אז בהחלט השמיים אינם הגבול - האדם הוא הגבול! אנחנו הגבול של עצמנו, וביכולתנו לבחור באם אנו רוצים להזיז את הגבול, למתוח אותו , לשנות אותו.
אלו היו גיבורי החנוכה שלי.
שבוע טוב!